- סַרְקָא
- סַרְקָאm. (סְרַק II) hatcheller, carder.Pl. סַרְקִין. Targ. Is. 19:9 כיתנא דס׳ ed. Lag. (ed. סְרִיקִין) flax of the hatchellers (h. text שריקות).(Lam. R. to I, 15 סרקא, סרקי, a corrupt., v. סָאתָא II.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
